דלגו לתוכן הראשי

מנזר גגהרד

ארמניה · דת

איך מגיעים
כ-40 ק״מ (50 דקות) מזרחית לירוואן דרך גרני בכביש סלול
הזמן המומלץ
אפריל–אוקטובר
משך מומלץ
שעה–שעה וחצי

אודות מנזר גגהרד

גגהרד, בראש עמק האזאט כ-40 ק״מ מזרחית לירוואן שבארמניה, הוא מנזר מהמאה ה-13 החצוב בחלקו בצוק. לצד הכנסייה הראשית הבנויה, חדרים וקפלות חצובים ישר בתוך הסלע ומוארים רק דרך פתחים בתקרה, ובאחד מהם זורם מעיין. הקולות מהדהדים באולמות החצובים, ולפעמים מקהלות שרות בהם למבקרים. זהו אתר מורשת עולמית של אונסק״ו, ובדרך כלל משלבים אותו עם מקדש גרני, 10 ק״מ במורד העמק.
לסיור

אטרקציות שחובה לראות

  • כנסיית קטוגיקה הראשית

    הכנסייה בעלת הכיפה משנת 1215, עם אריות ופר מגולפים מעל הדלת.

  • כנסיות הסלע

    קפלות חצובות בתוך הצוק – באחת בריכת מעיין, ובשנייה עמודים מגולפים וכיפה חצובה בסלע.

  • קבר משפחת פרושיאן

    אולם סלע עם סמל משפחה מגולף של אריה ונשר.

  • תאי מערות וחצ׳קרים

    תאי נזירים ואבני צלב מגולפות, חצובים בצוקים סביב החצר.

בסביבה

  • מקדש גרני

    המקדש היווני-רומי מהמאה ה-1, כ-10 ק״מ במורד העמק (15 דקות).

  • סימפוניית האבנים

    עמודי בזלת בערוץ האזאט מתחת לכפר גרני, כ-12 ק״מ (20 דקות).

  • ירוואן

    בירת ארמניה, כ-40 ק״מ מערבה (50 דקות).

מיקום40.1402° N, 44.8180° Eהצגה במפה

טוב לדעת

איך מגיעים

כ-40 ק״מ (50 דקות) מזרחית לירוואן דרך גרני בכביש סלול; מטביליסי לירוואן 5–6 שעות נסיעה דרך מעבר הגבול סדחלו–בגרטשן.

הזמן המומלץ

אפריל–אוקטובר

הזמן המומלץ

האביב והסתיו נעימים בערוץ האזאט; האתר פתוח כל השנה, אבל בחורף עלולים להיות שלג וקרח בדרך הגישה.

משך מומלץ

שעה–שעה וחצי

גבול ומסמכים

גגהרד נמצא בארמניה; קחו דרכון ובדקו אם אזרחי המדינה שלכם צריכים ויזה.

מטבע

דראם ארמני (AMD); הכניסה חינם, אבל הביאו שטרות קטנים לנרות ולדוכנים.

שפה

ארמנית, ורוסית מדוברת נרחבות.

מה ללבוש

כתפיים וברכיים מכוסות; נשים מכסות בדרך כלל את השיער בכנסיות.

חשוב לדעת

החדרים החצובים חשוכים והרצפות לא אחידות; תנו לעיניים להתרגל לפני שנכנסים.

כמה זמן צריך

כשעה.

היסטוריה ותרבות

תרבות

גגהרד הוא מנזר פעיל ואתר עלייה לרגל; משפחות מגיעות בימי ראשון ובחגים, וחלקן קושרות רצועות בד לעצים ליד השער לשם משאלות. נשים בכניסה מוכרות גאטה – לחם ארמני מתוק – וסוג׳וח, אגוזי מלך מצופים במיץ ענבים.

היסטוריה

לפי המסורת ייסד גריגור המאיר הקדוש מנזר במקום במאה ה-4, ליד מעיין קדוש במערה, ולכן נקרא בתחילה אייריוואנק – מנזר המערה. השם גגהרד, "חנית", בא מהחנית הקדושה שלפי המסורת דקרה את ישו, שנשמרה כאן במשך מאות שנים וכיום נמצאת באוצר של אצ׳מיאדזין. הכנסייה הראשית נבנתה ב-1215 בימי נסיכי בית זכריאן; נסיכי בית פרושיאן חצבו אחר כך, במהלך המאה ה-13, את כנסיות הסלע ואת קבר המשפחה שלהם. אונסק״ו הכריזה על גגהרד ועל עמק האזאט העליון ב-2000.

המטבח המקומי

גאטה וסוג׳וח מהדוכנים בשער המנזר; לארוחת צהריים, בבתי משפחות בגרני הסמוכה מגישים לאוואש מהטוניר עם חורובאץ.